ילנה לגוטינה: אדוני ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שלום לך.

ראש הממשלה נתניהו: שלום לך.

ילנה לגוטינה: הייתי רוצה להתחיל מסקר BBC שהתוצאות שלו התפרסמו השבוע. אני רק חייבת להזכיר לצופינו: נשאלו אלפים בכל העולם לגבי ההשפעות החיוביות והשליליות של 19 מדינות בעולם וישראל תפסה מקום בתחתית טבלה. אחרינו רק צפון קוריאה, פקיסטן ואיראן. מה התגובה שלך על כך?

ראש הממשלה: זאת תעודת עניות לעולם. בימים אלה אנו חווים רעידת אדמה עולמית ממערב להודו עד מיצרי גיברלטר ובכל האזור הכביר הזה יש רק מדינה אחת שהיא דמוקרטית, שהיא מכבדת זכויות אדם, שיש לה כלכלה חופשית, שיש לה עיתונות חופשית, רק אנחנו. עכשיו נגדנו עושים תעמולת זוועה שמחלחלת לחלקים מסוימים של העולם. אני לא חושב שיש לנו בעיות במזרח אירופה או ברוסיה אפילו לא בסין. גם בארצות הברית אין לנו בעיות. יש אהדה עצומה לישראל שם. אבל במדינות רבות, במערב אירופה ובעוד כמה מדינות מאמינים בדברים הנוראים ביותר על מדינת היהודים. אגיד לך יותר מכך. אם היית עושה סקר כזה במהלך אלפיים שנות גלות, במהלך ימי הביניים על היהודים, את יודעת איזה תוצאות היית מקבלת? בדיוק אותו דבר. לכן אני אומר: זו תעודת עניות לעולם. לא לעם היהודי ולא למדינתו.

ילנה לגוטינה: אבל בכל אופן לא כל כך אוהבים אותנו. אנחנו לא צריכים סקרים של BBC שבדרך כלל הם גם לא בדיוק סימפאטיים כלפינו, אבל יחד עם זאת, התגלה שאפילו במדינות שאנחנו מחשיבים אותן לחברים מאוד טובים, אפילו בארצות הברית שחשבנו שיש לנו תמיכה מוחלטת, הקולות פשוט התפצלו כמעט לשניים, שזה מדהים.

ראש הממשלה: בארצות הברית יש בנו תמיכה גדולה מאוד. התמיכה בישראל היא בשיא של כל הזמנים. יש גם אנשים שלא אוהבים אותנו. יש גם תעמולה גדולה שעושים נגדנו. כל מי שבא מהעולם הבולשביקי יודע שאם אתה תגיד על מישהו יום-יום, שעה-שעה "הוא גנב, הוא רוצח, הוא פושע" יהיו אנשים שיאמינו לזה. יש תעמולה עולמית נגד ישראל ונגד העם יהודי. תעמולה נוראית.  אין יום שאני לא אומר: קודם כל חשוב לי מי אני באמת, מי אנחנו באמת. קודם כל שאנחנו נדע את האמת. אסור שהתעמולה הזאת תחלחל לתוכנו. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו צודקים, שאנחנו פועלים באמת כעם שנידו אותו, הגלו אותו, רצחו אותו במשך אלפיים שנה ועכשיו הקמנו את מדינתנו.

זה לוקח זמן לעולם להסתגל לרעיון שיהודים, שהיו כעלה נידף ברוח, עומדים על זכותם, נאבקים על ביטחונם, נאבקים על חייהם. לפעמים צריך להשתמש באמצעים לא פשוטים כדי לעשות את זה. יש כאן סטנדרט כפול, את יודעת מה, יש פה סטנדרט משולש ביחס ליהודים. יש סטנדרט אחד לדיקטטורות, סטנדרט אחד לדמוקרטיות ועוד סטנדרט שלישי לדמוקרטיה שקוראים לה מדינת ישראל. אני לא מקבל לא את הסטנדרט הכפול ולא את הסטנדרט המשולש. אני גאה במדינה שלי, אני יודע את האמת על המדינה שלי ואת השאלה הזאת את צריכה להפנות לעולם ולא אלינו.

ילנה לגוטינה: עדיין בממשלה הזאת, אגב שהיא הכי מנופחת בהיסטוריה של ארץ ישראל

ראש הממשלה: טעות, לא נכון.

ילנה לגוטינה: 29 שרים בממשלה.

ראש הממשלה: לא, היו כבר.

ילנה לגוטינה: אבל תסכים איתי שיש לפחות שני משרדים בממשלה הזאת שיש להם אחראיות ישירה על תעמולה ועל האימאג' של המדינה בעולם ואני לא יכולה להגיד שבשנים האלה עם שני המשרדים האחראים על זה, האימאג' שלנו השתפר, בלשון המעטה.

ראש הממשלה: תראי, את גולדסטון עשו לפני הממשלה הזאת, את אהבתנו לבית הדין הבין-לאומי על בניית גדר ביטחון עשו לפני הממשלה הזאת. את אחד מאלופי צה"ל ניסו לעצור בלונדון לפני הממשלה הזאת. בעצם מה שקרה בעשור האחרון זה שהעולם התחיל לשלול מישראל את מה שאמרתי עכשיו, את הזכות להגנה עצמית. הוויכוח איתנו מתחיל כל פעם שאנחנו משתמשים בזכות להגן על עצמינו. אם זה בעזה או לבנון או מול ספינה טורקית שמנסה לפרוץ מחסום נגד טרוריסטים. כל פעם שאנחנו משתמשים בזכות שלנו, בחובה שלנו להגן על עצמינו, אנחנו נתקלים בתופעה הזאת. לכן אני חושב שאנחנו צריכים להיאבק ולא לאבד את , לא לאבד את התקווה.

מעבר לכך אנחנו גם חייבים לעסוק בהסברה. אני חושב שאנחנו מסבירים לא רע, אבל כמובן שאנחנו עוד יכולים להשתפר. אבל חשוב שנבין שגם אם נסביר יותר טוב, עדיין כשנגיע לאו"ם ותהיה הצבעה, מתוך 180 מדינות יהיה להם רוב אוטומטי. ואנחנו רואים מי גינה אותנו. את רוצה לראות את האבסורד? מי גינה אותנו בדו"ח גולדסטון? הוועדה לזכויות האדם של האו"ם. מי נכלל  בזה? לוב! לוב גינתה את ישראל על פשעי מלחמה, קדאפי. נו, זה לא צביעות? זה לא אבסורד?

ילנה לגוטינה: אנחנו נגיע עוד לאו"ם, אבל ראשית נחזור למזרח התיכון החדש. גם שכינינו הקרובים וגם אלה היותר רחוקים כמו לוב שהזכרת, מצרים, כווית, בחריין, תוניסיה. זה לא בדיוק מזרח התיכון החדש שאנחנו ציפינו וחיכינו לו, אבל נצטרך כנראה למצוא מקום בפאזל החדש הזה. איך אתה רואה את המקום הזה?

ראש הממשלה: קודם כל, דבר גדול מתרחש פה. אירועי הימים האלה שקולים לנפילת האימפריה העות'מאנית. היה סדר ישן, הסדר הזה מתמוטט ועכשיו יהיו הרבה מערבולות עד שיקבע סדר חדש. הרבה אי-יציבות. כמה הזדמנויות, לא מעט סכנות. עד היום היו לנו שתי חזיתות שלום עם מצרים ועם ירדן, אני מקווה שזה ימשך, זה חשוב. אני זוכר מה זה היה כשלא היה לנו את זה. אני כמעט טבעתי בתעלת סואץ במהלך מבצע צבאי שהשתתפתי בהיות חייל. עשינו פשיטות מעבר לקו, הם עשו פשיטות עלינו, חברים שלי נהרגו לידי. זה היה לפני שהיה חזית שלום. בירדן נלחמתי. פעם חציתי את ירדן באיזו פעולה, חזרתי בחזרה, פגשתי חוליה פלסטינית שחזרה מהצד שלנו, נפגשנו על קו הירדן והיה קרב אש. אני זוכר את זה. חיילים נפלו לידי. בגבול עם מצרים זה כבר שלושים שנה, ובחזית ירדן כמעט ארבעים שנה, עוד לפני שחתמנו על שלום רשמי נגמרה המלחמה, נוצר שלום.

שלום דה-פאקטו ואחר כך שלום דה-יורה. אנחנו לא יודעים לאן הזעזועים האלה יובילו את האיזור. אנחנו לא יודעים, זה עוד לא נגמר. בזמן הזה החשיבות לקבע את הביטחון היא עוד יותר גדולה ממה שהיה קודם לכן. לכן, הדבר הראשון שאני אומר, שאנחנו צריכים להתעצם ולשמור על גבולות הביטחון שלנו. הייתי בבקעת הירדן שלשום. אמרתי: מה, אתם באמת חושבים שאנחנו יכולים לקחת ולהוציא את צה"ל משם? אם אנחנו יוצאים, אנחנו לא יודעים מה יקרה במזרח. אפשר יהיה לקחת משאית מטהרן ולנסוע איתה עד פתח תקווה ללא הפרעה. אני צריך את צה"ל לאורך הירדן. אנחנו צריכים סידורי הגנה, אנחנו צריכים לחזק את המדינה שלנו. אנחנו פתוחים לשלום עם כל משטר וכל סדר שיעלה, אנחנו שואפים לטוב ביותר, אנחנו נפעל לטוב ביותר, אבל אנחנו צריכים להתכונן גם לגרוע ביותר.

ילנה לגוטינה: אנחנו לא נחזיק מעמד נגד כל העולם

ראש הממשלה: אנחנו יכולים לייצר בריתות, כל מדינה זקוקה לבריתות, גם מעצמה זקוקה לבריתות. לא כל שכן מדינות קטנות. בוודאי שאנחנו נחפש בריתות בתוך המרחב הזה וגם מחוץ למרחב הזה. אנחנו צריכים להסתכל על המעצמות החדשות שעולות בעולם. כמובן שיש לנו קשר חזק מאוד עם ארצות הברית וזה הקשר הראשון והחשוב ביותר אבל יש לנו קשר גם עם מדינות ערב וגם מעבר למרחב של מזרח התיכון, כי יש הרבה אינטרסים משותפים. למשל, יש חשש גדול שהזעזוע הזה יגרום לכך שכל המשטרים יהיו מזועזעים. חלק מהם נפלו כבר, חלק מהם עומדים על הצד וחלק אולי יפלו. מתי התחילה, איפה התחילה המהפכה הזאת? היא לא התחילה לא במצרים ולא בבאסטה בתוניסיה. זה התחיל בטהרן. לפני שנה וחצי היה פרץ אדיר של אנשים, מיליוני אנשים, שיצאו לרחובות טהרן ולרחובות איראן ודרשו חופש.

אנחנו מקווים שנראה דמוקרטיות או משטרים יציבים בכל היתר, אבל אין שום סיבה שאיראן תהיה חסינה ללחצים שמפעילים למשל על לוב. עכשיו לזה יש לנו בעלי ברית. לעוד אינטרסים יש לנו בעלי ברית ואנחנו פועלים גם בגלוי וגם לא תמיד בגלוי כדי לחבר את האינטרסים האלה בין בריתות לקראת העולם המשתנה ולקראת השינויים שעוד צפויים לנו.

ילנה לגוטינה: לגבי בעלי ברית: הווטו האמריקאי שהוטל על החלטת מועצת האו"ם האנטי ישראלית, כמובן שזה מפגן תמיכה של ארצות הברית בנו, אבל יש גם צד שני למטבע, אולי נצטרך לשלם מחיר עבור זה

ראש הממשלה: אני לא יודע אם נצטרך לשלם מחיר עבור זה. אני תמיד מסביר שאי אפשר לכפות הסדר כפוי. אין דבר כזה, זה לא עובד. הסדר חיצוני לא מביא להסדר אמיתי שמחזיק מעמד. אנחנו צריכים לנהל משא ומתן. פלסטינים לא רוצים לנהל משא ומתן הם רוצים לעקוף אותנו, ובמובן הזה טוב שהם הבינו שיש לזה מגבלות, שארצות הברית לא שיתפה עם זה פעולה, אבל בסופו של דבר, הניסיון להגיע להסדר צריך לעבור דרך משא ומתן. זה קשה, זה בעייתי, אבל אני חושב שחשוב שבנקודה הזאת, בפרק הזמן הזה, ארצות הברית אמרה אמירה ברורה ואני שמח שהם עשו את זה.

ילנה לגוטינה: לפני כמה שבועות, חודשיים בערך, התבטל ביקור של נשיא רוסיה מדבדב בארץ עקב שביתת עובדי משרד החוץ. האם נקבע מועד חדש לביקור של ראש ממשלת רוסיה, פוטין בישראל?

ראש הממשלה: אני מקווה שכן. אני חושב שזה אבסורד, לפגוע בביקור של נשיא רוסיה בישראל. ביקור היסטורי, בעל חשיבות גדולה. את זה היו צריכים להחריג, היו צריכים להחריג על זה. יש עוד מה להתבגר ואולי יש לנו עוד מה ללמוד בעניין הזה.

ילנה לגוטינה: האם אתה יכול לתאר סיטואציה כזאת ביחס לברק אובמה?

ראש הממשלה: הביטי, אני לא יודע. אני אומר מה אני חושב לגבי המדינה שלי. אני לא חששתי אף פעם לעמוד מול דברים שנראים לי לא תקינים, לא נכונים בביורוקרטיה הציבורית שלנו. הביורוקרטיה שלנו לפעמים מאבדת את עצמה לדעת, ולפעמים יש ערכים לאומיים יותר גדולים שהם צריכים לגבור על אינטרס מסוים. זה היה אחד המקרים האלה. אני מאוד מקווה שנמצא זמן לביקור חדש. דיברתי עם ראש הממשלה וולדימיר פוטין וגם עם הנשיא מדבדב. אמרתי להם: תראו, אנחנו מקימים פה אנדרטה לזכר הניצחון של הצבא האדום על גרמניה הנאצית.

ילנה לגוטינה: במלחמת העולם השנייה

ראש הממשלה: ארבע מאות אלף, חצי מיליון יהודים נלחמו שם- דבר עצום. ו...

ילנה לגוטינה: אני מסטלינגרד, אגב

ראש הממשלה: א טוב, נו. קרבות, אחת המלחמות העצומות, הכבירות שהתרחשו בתולדות האנושות. נגד המפלצת הנאצית ואנחנו מכבדים את זה. כמו שאנחנו לא אוהבים שמוחקים את זיכרון השואה, אנחנו לא רוצים שימחקו את זיכרון הניצחון העצום הזה והתרומה הגדולה של הצבא האדום. אני חושב שיהיה יאה מאוד לעשות טקס חניכת הנחת אבן הפינה לקראת האנדרטה היפה הזאת על שפת הים של נתניה ואני מקווה שנוכל להביא את הנשיא מדבדב או את ראש הממשלה פוטין לחנוך את זה יחד איתנו.

ילנה לגוטינה: השבוע יצאת עם הצהרה מאוד דרמטית יחסית למלחמה שלך במחירי הדירות, זאת לפחות הפעם השלישית שלך בקדנציה הנוכחית, שאתה יוצא עם איזושהי הצהרה הקשורה לזה, אבל במלחמה הזאת אתה בינתיים מפסיד ובגדול, אנחנו בשנה וחצי מאז הפגישה האחרונה שלנו איתך, מחירי הדירות עלו בשלושים אחוז.

ראש הממשלה: למה הם עולים? הם עולים כי אין מספיק דירות. למה אין מספיק דירות? כי אי אפשר לבנות במדינה שלנו. בלתי אפשרי. הביורוקרטיה הורגת את זה. כל שנה חסרות עשרת אלפים דירות. כל שנה. במשך עשור זה מאה אלף דירות. מאה אלף דירות נניח הרבה מזה זה זוגות צעירים זה בערך שלוש מאות - ארבע מאות אלף איש. ואני אמרתי במצב הזה כשיש לך את הגרעון המצטבר של עשר שנים אני רוצה מסלול עוקף ביורוקרטיה בתכנון. אני גם רוצה לעשות רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, יכול להיות שאנחנו מתקרבים לזה, כדי שנוכל לשווק את הדירות שיש, כי גם זה תקוע. וזה תקוע עשרות שנים. אף אחד לא נגע בזה, אבל אני נלחם בזה. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אני ביום ראשון מביא לממשלה הצעה של אוטוסטראדה עוקפת ביורוקרטיה בשנה וחצי.

אני רוצה לתכנן ולהוסיף תוספת של חמישים אלף דירות כדי להוריד את הלחץ, כדי להוריד את המחירים, להוריד את המחירים של דירות שיהיו דירות לצעירים ולצעירות שלנו. אני רוצה שאנחנו נהיה אחת הכלכלות המפותחות בעולם ביחס לדיור, אנחנו כרגע אחת המפגרות בעולם. ואת זה צריך לתקן.

ילנה לגוטינה: אתה הגדרת את הכלכלה הישראלית כלא מתפתחת, אלא כמו מפותחת, אבל עשרים וחצי אחוז אנשים חיים מתחת לקו העוני ומה שעוד יותר מצער ששישים אחוז מאלה הם אנשים עובדים ולפעמים שתי נפשות במשפחה.

ראש הממשלה: לא, בדרך כלל, מה שאנחנו רואים כששתי נפשות עובדות במשפחה, אז תכולת העוני, ההסתברות של העוני יורדת לשלושה אחוז וזה כמעט ולא קיים. אם שניים עובדים, זה בדרך כלל בסדר. אבל אנחנו רוצים גם לתת לאנשים שעובדים, הרי אני אומר: אנשים תלכו לעבוד. אין אצלי חוכמות. תלכו לעבוד, אל תשבו על קצבאות.

ילנה לגוטינה: נראה שזה לא כל כך עוזר

ראש הממשלה: רגע, אנשים אומרים מה שאת אומרת. מה קורה אם השכר שלי עדיין נמוך? אני רוצה לעבוד, אני לא חי מקצבה בלבד או מסיוע של ממשלה, מוכן לעבוד, הולך לעבוד, אבל השכר שלי נמוך. אז בפעם הראשונה בתולדות המדינה לקחנו תוכנית שנקראת מס הכנסה שלילי. שאנחנו אומרים לאדם עובד: אנחנו ניתן לך תוספת כדי שהשכר שלך יהיה מעל מה שאתה מקבל. תוכל לחיות בכבוד, להתפרנס בכבוד. פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה, זה השנה. תוכנית שבדיוק עונה על מה שאת אומרת.

ילנה לגוטינה: אבל בכל זאת, תוכנית המיסים שלך, שזה היה קלף מנצח שלך בבחירות, גם לא צלחה, בלשון המעטה, בשנים האלה.

ראש הממשלה: מי אמר את זה. אוי. אז אמרו, אבל זה לא נכון. המיסוי, מס הכנסה יורד. אנחנו קצת השהינו לעשירון התשיעי, חצי עשירון התשיעי ועשירון העשירי אמרנו נדחה בכמה חודשים את הירידה הצפויה. לא נעלה, נדחה את הירידה הצפויה.

ילנה לגוטינה: איכשהו המצב פרדוקסאלי, בתלוש המשכורת זה לא כל כך מתבטא.

ראש הממשלה: לא, בהכנסה הפנויה של אנשים זה עולה. רואים את זה לאורך זמן. אבל אני מסכים שאנחנו צריכים להוריד כמה שיותר את המיסים. אין ניגוד בין כלכלה חופשית ומדינת רווחה הייתי אומר שאין אפשרות לקיים עזרה לקשישים, עזרה לנכים, עזרה לנזקקים אמיתיים בלי שתהיה כלכלה חופשית. לכן אני חושב שבסך הכל שילבנו היטב את שני הדברים, יש לי משנה מאוד סדורה כאן. כל הזמן יש ביקורת מכאן וביקורת משם, זה לא מעניין. מה שחשוב זה לראות את התוצאה. תוצאה של ישראל היא כרגע, אני לא רוצה להגיד הטובה ביותר בין המדינות המפותחות בעולם, אבל במעלה הרשימה. אנחנו בין שתיים-שלוש המדינות המצליחות ביותר הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית ואי אפשר להפריד בין השניים. אבל בוודאות אנחנו נצטרך להגדיל את ההשקעות בביטחון שלנו. למה? כי אנחנו מדינה מאויימת. כי יש כרגע שישים אלף טילים שמכוונים על יישובי ישראל וערי ישראל. כי יש איומים אחרים שמצטברים.

ואנחנו מוכרחים קודם כל לסמוך על עצמינו. היום כדי להחזיק את הצבא צריך כלכלה כי צבא עולה הרבה כסף. לכן כשכולם אומרים: תנו לי, תנו לי, תנו לי. אנחנו ניתן, כמה שאפשר, למי שאפשר, אבל בשנים הקרובות, מדינת ישראל תצטרך להשקיע יותר, הרבה יותר בביטחון, כדי להגן על עצמינו. החיים קודמים לאיכות החיים.

ילנה לגוטינה: מר נתניהו, השאלה שבשבילי קשורה לביטחון: מה יהיה בסוף עם גלעד שליט לדעתך?

ראש הממשלה: אנחנו עובדים להחזיר אותו. זה לא קל. המחיר שהחמאס רוצה כדי להחזיר אותו זה לא רק לשחרר רוצחי על, מגה רוצחים, זה גם לשחרר אותם לתוך יהודה ושומרון. אני מוכן לאשר את הרשימה שממשלת אולמרט הסכימה לה, את המספר של 450 מחבלים, אבל שיצאו החוצה, שילכו מעבר לגדר, שילכו לעזה. שילכו לכל חלק של העולם הערבי, אבל לתוך השטח פה לתוך יהודה ושומרון, את הרוצחים המסוכנים, אני לא מכניס כי יש לי אחראיות, יש לך ילדים?

ילנה לגוטינה: כן, ילדה אחרי הצבא.

ראש הממשלה: יש לי אחראיות לילדה שלך, יש לי אחראיות כלפיה וכלפייך. יש לי אחראיות כלפי כל אחד מאזרחי ישראל. זה לא קל.

ילנה לגוטינה:  ברור שזאת דילמה מאוד קשה, מה שפשוט זאת העובדה שזאת כבר הממשלה השנייה שלא יכולה להחליט בעניין.

ראש הממשלה: מה זה לא יכולה להחליט? אני מחליט! ההיפך! אני מחליט, מה זה לא מחליט? אני מחליט! יש מחירים שאני לא מוכן לשלם. את מוכנה לשלם כל מחיר? אני לא מוכן לשלם כל מחיר. עכשיו אני אומר לך, זה מאוד לא פופולארי, זה לא דבר פשוט, זה הפגנות, זה דברים קורעי לב, את רואה את המשפחה את בוכה יחד איתה, אבל אני מחליט - יש מחירים שאני לא מוכן לשלם וזה לא קל, אבל בשביל זה נבחרים מנהיגים, לא נבחרים כדי לקבל את ההחלטות הקלות. זה בדיוק ההחלטות הקשות

ילנה לגוטינה: מר נתניהו, אומרים שלמרות שיש לך הרבה יועצים, אתה הכי קשוב לאחד מבני משפחתך ואני מתכוונת לאבא שלך, בן-ציון נתניהו שהשבוע הוא חוגג יום הולדת מאה ואחד חיים ארוכים. ומה הוא אומר לך, לבן שלו בימים הקשים האלה בשבילך.

ראש הממשלה: קודם כל, הלוואי שהייתי רואה אותו יותר, מדבר איתו יותר, כן. לפעמים משחק איתו שח. הוא לימד אותי לשחק שח והייתי די טוב, אבל הפסקתי בגיל חמש עשרה ואחרי עשרות רבות של שנים במערכת בחירות של 1999 שרנסקי הזמין אותי למשחק שח, חשבתי על אבא שלי, אמרתי: טוב, תן פעם אחת משחק - הוצאתי תיקו. מאז פרשתי, אני לא רוצה לשחק יותר, פעם אחת. זה מזל. מה אבא שלי אומר לי? הוא אומר שאני משחק במשחק שח עולמי ואני מייצג את הקבוצה שלנו, אסור להפסיד. לא יתנו לנו עוד הזדמנות לעלות עליו, על הלוח. יש גבול למספר הניסים שההיסטוריה נותנת לעם היהודי. אנחנו שברנו את כל הכללים. חזרנו לבמת ההיסטוריה אבל זו ההזדמנות שיש לנו, לא תינתן אחרת. הוא אומר: על כתפיך זה מונח, על שכלך, על ליבך.

ילנה לגוטינה: ככה הוא אומר...

ראש הממשלה: הוא אומר לי. השתמש גם בשכל, ותהיה חזק בלב. זהו. זאת העצה שלו, יש לו עצות טובות.

ילנה לגוטינה: עצם העובדה שאתה מעניק ראיון לערוץ שלנו, האם זה מצביע על החשש שלך מהשר ליברמן שגובר וצובר יותר ויותר קולות מהציבור הרוסי.

ראש הממשלה: לא, יש לי, יש לי יחסים מצוינים עם איווט, אני הרי מיניתי אותו בזמנו למנכ"ל הליכוד ואחר כך למנכ"ל משרד ראש הממשלה. יש לי תחושה מאוד טובה עם הציבור של יוצאי ברית המועצות לשעבר. למה? קודם כל כי אני רואה אותם ככל הישראלים, אני לא רואה אותם כסקטור נפרד. הם חלק מעם ישראל, עם אותם תרומות ייחודית שהציבור הזה מביא. יש שתי בעיות ייחודיות לציבור יוצאי ברית המועצות לשעבר. בעיה ראשונה זה בעיית הפנסיות ובמיוחד זה שלא הכירו בפנסיות של אנשים שבאו הנה וקיבלו אזרחות ישראלית וויתרו על אזרחות המקורית. אני הולך לדבר על זה עם ראש ממשלת אוקראינה, אני כבר שוחחתי על זה עם מנהיגי רוסיה, אנחנו מנסים בכל דרך להביא אותם להכיר בחובתם לסייע בעניין הזה. הדבר השני הוא דיור ציבורי.

יש הרבה אנשים שזקוקים לדיור ציבורי במגזר הזה ואנחנו עכשיו מפתחים תוכנית בעיריות, בשטחים ציבוריים לבנות דיור ציבורי כדי לתת מענה לנזקקים, זה מחייב גם רפורמה במנהל מקרקעי ישראל. מי מחזיק בקרקע? מנהל מקרקעי ישראל. אני מקווה שגם בזה תהיה לנו בשורה קרובה. גם בפנסיות וגם בדיור הציבורי אנחנו עושים מאמצים גדולים כי אנחנו יודעים שיש לציבור זה בעיות מיוחדות. אבל חשוב להבין שיש שלושה דברים שהם מאוד קלים לחיבור בינינו עם הציבור הזה. אחד, ההתעקשות שלי על הביטחון, ציבור יוצאי חבר העמים מבינים את זה היטב. שניים, ההתעקשות שלי לייעל כלכלה חופשית ועוד מהפכות שעשינו כאן ושעדיין אנחנו עושים, מבינים את זה היטב, כי הם מכירים את האלטרנטיבה. והדבר השלישי זה גאווה פטריוטית, פשוט פטריוטיות. כל הדברים האלה הם חיבורים מאוד טבעיים.

אני מרגיש כל פעם שאני נפגש עם ציבור יוצאי ברית המועצות לשעבר אני מרגיש חיבור מאוד טבעי, אבל את החיבור הזה אני רוצה לעשות במסגרת של כניסתם ושותפותם בחברה הישראלית, במדינתם, במדינת היהודים ששייכת לכל היהודים. אני ראש הממשלה של כולם ובטח של הציבור הזה.

ילנה לגוטינה: אדוני ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו אני מאוד מודה לך על הראיון הזה.

ראש הממשלה: תודה לך, תמסרי דרישת שלום לבת שלך, שיהיה לה בהצלחה.