צילום: לע"מ

ראשית אני רוצה להודות לחבריי שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל האוצר לשעבר, כל חברי הוועדה שכללו את הרגולטורים המרכזיים ואנשים מתוך המערכת, אנשי בנק ישראל. כולם עשו עבודה מאוד חשובה, לדעתי עבודה שפורצת לתחומים חדשים, לא רק בארץ אלא בעולם כולו. אנחנו ממשלה שרואה למרחקים ומתווה בעיות מסוימות גם כשאנחנו לא בתוך משבר. אנחנו עושים דברים שקשורים בתשתיות, שקשורים בחינוך וקשורים בהרבה תחומים אחרים על-מנת להעלות את יכולותיה של מדינת ישראל ולהתאים אותה לעתיד.

לפני למעלה משנה וחצי, בכמה שיחות פנימיות, חשבתי, במהלך שנת 2010, חשבתי שאנחנו חייבים לטפל בבעיה שמטרידה את המשק הישראלי ואת החברה בישראל וזה רמת הריכוזיות. רמת הריכוזיות היא גבוהה במדינת ישראל, גבוהה יותר ממדינות אחרות והיא מקשה על התחרות. אני תמיד האמנתי שאנחנו צריכים להגביר את התחרות. התחרות היא החבר של הצרכן והחבר של האזרח. היא מורידה מחירים, היא משפרת שירות, היא מבטיחה את הצמיחה והתחרות במשק הישראלי איננה מספקת.

אני זוכר שבפעם הראשונה שבאתי לבית הזה כראש ממשלה כבר הייתה החלטה להגדיל את התחרות בשיחות טלפון בינלאומיות. אחד הדברים הראשונים שעשיתי כראש ממשלה זה ליישם את ההחלטה הזאת הלכה למעשה. השיחות הבינלאומיות ירדו. העלות שלהן ירדה בשמונים אחוז בבת אחת תוך ימים, ופתאום אנשים שגרים בנתיבות יכולים לצלצל למשפחות שלהם, לקרובי משפחה שלהם או לחברים שלהם בלוס אנג'לס בדיוק כמו כל אחד אחר.

יש לזה השפעה חברתית, השפעה כלכלית, השפעה של התייעלות. התחרות משאירה הרבה יותר כסף בכיס של הצרכן ונותנת לכסף הזה לפעול הרבה יותר רחוק. לכן אני חסיד גדול של תחרות. אני נגד מונופולים, אני נגד קרטלים ויש לנו מסגרת לטפל בזה.

יש לנו ממונה על ההגבלים העסקיים, הוא מטפל במניעת תחרות בתוך ענף מסוים. בתוך ענף הרכב או בתוך ענף המזון יש פרקטיקה מוכרת כצעד להבטיח תחרות – מצד אחד לאפשר ליזמים להתפתח, ליזום, להשקיע, להמר, להצליח, כי אנחנו יודעים שהיזמים הם הקטר שסוחב את כל הרכבת. מצד שני, לא לתת למישהו למנוע תחרות, להתפתח עד כדי כך שהוא מונע תחרות אצל אחרים. יש פרקטיקה כבר במאה השנים האחרונות בעולם המתוקן שמטפל בבעיה הזאת.

הבעיה שהתעוררה במדינת ישראל ובגללה ביקשתי להקים את הוועדה להגברת התחרותיות, או מה שנקרא "ועדת הריכוזיות", הסיבה שבגינה להקים את הוועדה הזאת הייתה אחרת, היא הבעיה של מניעת תחרות על-ידי השתלטות אופקית, לרוחב ענפים.

 מה קורה אם למישהו יש גם עסק, תעשייה או בית מכירות ויש לו גם בנק? אז הוא יכול למנוע הלוואות ממתחרים. השאלה של החזקת תאגידים פיננסיים וריאליים במקביל נשאלה ראשונה לגבי תחרות. זו דוגמה אחת, בעיה אחת יסודית שביקשתי מהוועדה לטפל בה.

הבעיה השנייה הייתה תופעת הפירמידות, השליטה האופקית, שגם היא תוצאה של תחרות ויתרונות של אנשים שמקבלים כוח, אבל השאלה היא אם הכוח הזה מגיע לנקודה מסוימת שהוא פוגע בהמשך התחרות. על השאלות האלה לא הייתה תשובה ברורה ולכן ביקשתי מהוועדה לעשות את הפעולה הזאת, תוך כדי כיבוד הסקטור העסקי, כי בלי היזמים אין לנו שום דבר. בלי הסקטור העסקי אין לנו שום דבר. אנחנו בסוף נבנים על הסקטור הזה, על היצירתיות שלהם, על היוזמה שלהם, על הנכונות שלהם לבצע, להשקיע, לבנות, לנהל. אבל מנגד אנחנו גם רוצים שזה יימשך אצל דור חדש של יזמים ומשקיעים ואנחנו רוצים לאפשר לצמיחה הזאת להתרחש כל הזמן.

את המשימה הזאת הטלתי על הוועדה בראשותו של חיים שני, תוך כדי התייעצות עם חבריי, שר האוצר וסטנלי פישר, ואני חושב שהם הביאו מסקנות חשובות, כפי שאמרתי פורצות דרך, ואין לי שום ספק שאנחנו ניקח את המסקנות הללו וניישם אותן.

יש גם זמן של התאמה שהמערכת הישראלית צריכה להתאים את עצמה לדברים החדשים, אבל בשורה התחתונה יש כאן שינוי של הגדלת התחרות במשק. יש פה דבר שהוא מיוחד: אל"ף, שהתחלנו בזה לפני ולא בתקופת משבר, בתקופה שהמשק היה במצב הטוב ביותר שאפשר לחשוב. שנית, אני חושב שיש פה גם מרכיב נוסף שהוא הגדלת הביטחון בחסכונות של אזרחי ישראל.

בעצם במסקנות שיש כאן אנחנו משפרים את ההחלטות של מתן האשראי, הן נעשות רציונאליות יותר, מיטביות יותר, בטוחות יותר. אני רוצה שוב להודות לחבריי השרים והחברים של הצוות על העבודה החשובה הזאת - ועכשיו הדרך היא ליישום. תודה רבה לכם. 

שאלות עיתונאים

אורה קורן, 'דה מרקר': אדוני ראש הממשלה, כשאתה מסתכל על הסדרי החוב היום במשק, רציתי לשאול אותך מה דעתך עליהם והאם אתה חושב שהחלטות ועדת הריכוזיות ימנעו תופעות כאלה בעתיד? ובהמשך, מה לוח הזמנים שלך והמחויבות שלך ליישום ההמלצות?

ראש הממשלה: דעתי שההמלצות של הוועדה יצמצמו את התופעה הזאת. להגיד לך שזה יימנע לגמרי? אנחנו חיים בעולם ריאלי. אבל אני חושב, אמרתי, חלוקת אשראי יותר רציונאלית, בזה אין לי שום ספק. מתי זה ייושם? אנחנו נתחיל ליישם את זה עכשיו. אנחנו קודם כל קיבלנו את זה עכשיו, אנחנו צריכים להעביר כמה החלטות, להכניס את זה לתוך התהליך ונעשה את זה במהירות האפשרית. אנחנו לא עוצרים, כפי שאת רואה. להפך.

יהודה שרוני, 'מעריב': אדוני ראש הממשלה, אתה לא חושב שהמשק הולך לעבור איזשהו ניסוי חסר תקדים בקנה מידה בינלאומי, שאנחנו מציעים פה שיטה שהסקטור העסקי צריך לעבוד מעתה והלאה אך ורק באמצעות שתי חברות – חברות אם וחברות בנות? זה לא קיים בשום מקום בעולם. השאלה אם אין איזשהו חשש ממה שעלול להיות בעקבות ההמלצה הזאת?

ראש הממשלה: אני חושב שלפי ההמלצות יש לך גם דרג שלישי, יהיו עליו הגבלות מסוימות וזה בוודאי ישתנה במהלך הזמן. אבל אין תופעה של ריכוזיות כזו במדינות ה-OECD. במדינות ה-OECD אין תופעה של ריכוזיות כזו כמו שיש במשק הישראלי. ואני לא חושב שזו תופעה מבורכת, אני בטוח שצריך לשנות אותה. אבל מנגד, אנחנו צריכים לשנות אותה בצורה מושכלת. תאמין לי, היו הצעות מאוד מאוד רדיקאליות. אני השארתי את זה להחלטת הוועידה, הם נהגו בצורה אחראית, הם לא נסחפו, הם היו ערים למה שאתה אומר, בדיוק לזה. הם אמרו 'אנחנו צריכים לנהוג פה במידה של זהירות'. צריך לצמצם את הריכוזיות אבל להשאיר מידה של תחרות ומידה של, הייתי אומר, התרחבות שקיימת בכל מערכת תחרותית. הגדול תמיד מתרחב, השאלה איך הוא מתרחב, באיזה תנאים, באיזה משטר תאגידי. כל השאלות האלה נשקלו ולדעתי נשקלו בצורה מאוזנת. ולכן התשובה היא שהשאלה ששאלת עמדה לנגד עיני הצוות. אגב, דיברנו על זה לא פעם ולא פעמיים ואני חושב שאיזנו את השיקולים כאן – מצד אחד, להבטיח המשך תחרותיות או יזמות של הסקטור העסקי, ומצד שני להבטיח שלא חונקים את היזמות הזאת על ידי ריכוזיות יתר. אני חושב שהאיזון הזה נמצא.

יונה לייבזון, גל"צ: שאלה על דברים שעומדים על סדר היום: אשמח לשמוע התייחסותך, ראש הממשלה, לענייני חוק טל. הוצאת הודעה קצרה אתמול, אבל מה השלבים הבאים בהמשך לפסיקת בג"צ?

ראש הממשלה: קודם כל, הוצאתי הודעה לפני פסיקת בג"צ. אני הבהרתי עוד קודם לכן שחוק טל לא יחודש במתכונתו הנוכחית. אני מזכיר לכם שהיו שלוש ממשלות שהעבירו ואישרו את חוק טל – לא הממשלה שלי, שלוש ממשלות – במשך למעלה מעשור. היום יש כאלה שאומרים 'אנחנו לא הצבענו'. הצביעו בממשלות, אפשר לראות את הרקורד, הצביעו ואני לא בא עכשיו לבקר את זה, אני רק קובע עובדה: הייתה מציאות אחת, המציאות הזאת לא טיפלה בשאלת חלוקה יותר שוויונית של הנטל. ואני חשבתי עוד לפני החלטת בג"צ שצריך לשנות את החוק. ומה שאנחנו נעשה עכשיו, אנחנו נגבש חוק חדש, חוק אחר שיביא לנשיאה הרבה יותר שוויונית של הנטל, ואני חושב שגם חוק שיותאם למציאות החדשה שהתהוותה במדינת ישראל בעשור האחרון. אני מתכוון להוביל את זה.

רן בנימיני, קול ישראל: אדוני ראש הממשלה, עד כה נמנעת מפומבי לגבות את אנשי לשכתך שהתלוננו נגד נתן אשל, ולא רק שלא גיבית אותם אלא על פי הפרסומים אפילו נזפת בהם עד שאחד מהם, ראש מערך ההסברה, התפטר, ביקש להתפטר מתפקידו. אז אל"ף, מדוע נהגת כך, מדוע לא גיבית אותם בהזדמנויות שהיו לך עד כה? והאם תוכל לנצל את הבמה הזאת כדי להבהיר מה קורה בלשכתך ולתת גיבוי לאותם אנשים?

ראש הממשלה: אני גזרתי על עצמי לא לומר שום דבר במהלך הבדיקה וחיכיתי לסיומה. עכשיו אני רוצה להגיד לך מה בעיניי ראוי ומה אינו ראוי בכל מערכת. מה שראוי בכל מערכת זה שאם יש חשש להטרדה צריך לפנות מייד לרשויות המוסמכות, לרשויות החוק, ולטפל בזה. כך אני הייתי נוהג בדיוק באותה דרך. זה ראוי בכל מערכת, ושלא יהיה שום ספק בעניין הזה. זו תמיד הייתה הגישה שלי וזו היום הגישה שלי.

עכשיו אני אגיד לך מה אינו ראוי בכל מערכת. לדעתי אין זה ראוי שראש המערכת, במקרה הזה ראש הממשלה, אינו יודע שדבר מרכזי כזה מתרחש בתוך לשכתו במהלך חודש וחצי והוא צריך לקרוא על כך בעיתונים או לשמוע את זה בתקשורת. אני חושב שזה אינו ראוי. ואגב, אמרתי את זה ואני גם אומר את זה היום. אלה היו הדברים שאני אומר ואלה הדברים שאני אומר גם לכם. אני אגיד לך דבר נוסף: זה מצב קשה, זה מצב כואב וזה לא נוח וזה לא נעים. כואב מבחינה אנושית. אבל בני אדם מוצאים את הדרך להתגבר על הדברים האלה ויש לנו אנשים טובים ואנחנו נמצא את הדרך להתגבר על זה. אני יכול להגיד לך שהלוואי שזה היה האתגר הכי גדול שעומד בפנינו. אבל מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים הרבה יותר גדולים ומורכבים, וגם עליהם נתגבר.